פנחס הקנאי

סופה של פרשת בלק מוכר. מיד לאחר שתכניותיו של בלק מלך מואב עולות בתוהו, ובלעם המדייני מברך את בני ישראל במקום לקללם, מתחילים בני ישראל לחגוג, לזנות עם בנות מואב ולהשתחוות לאלוהיהן. אלהים מכה את העם במגפה, פנחס הקנאי נזעק להגן על הכבוד הישראלי, הורג את זמרי בן סלוא...

לא המעשים, הדיבורים (או: דעם כמשל)

אז תומכי מרצ וחד"ש מתווכחים בנימוס מי הם חברי הכנסת המשפיעים והחברתיים ביותר, מציגים רשימת הישגים מרשימה ואומרים שאם זה מה שהצליחו המפלגות לעשות עם שלושה או ארבעה חברי כנסת, רק תדמיינו מה הן יוכלו לעשות עם חמישה או שישה חברי כנסת. אני לא מזלזל בעשייה המפוארת של...

על הביקורת השלילית – בעקבות אריק גלסנר

אריק גלסנר כתב מאמר יפה ומעניין על תפקידה של ביקורת הספרות. לאחר שהוא מביא שלוש גישות לתפקידו של המבקר (בין המבקר לאמן, המבקר כנציג החברה והמבקר כנציג האמנות), גלסנר מגיע לעיקרו של המאמר, והוא תפקיד נוסף של הביקורת, ואולי החשוב ביותר. גלסנר מצטט ממסתו של מתיו ארנולד...

עוד קצת על תחבולות וערטולן (ועל 50 דברים שחייבים אבל ממש חייבים לדעת)

במהלך הצפייה בפרק הראשון בשעשועון החדש של קשת, "50 דברים שחייבים אבל ממש חייבים לדעת כי אחרת אתם אידיוטים" נזכרתי בפוסט שהתפרסם ב”תודעה כוזבת” לפני אי אלו חודשים, ובו כתב בעל הבלוג על האינפלציה של ערטול התחבולה. בקצרה, הוא טען (וסליחה על הציטוט הארוך)...

תמונה (של רובה בפרצוף) שווה אלף מילים?

האמת שהיא שאין לי מושג מה קרה במהלך הפגנת רוכבי האופניים שגרם לשלום אייזנר לחבוט בנשקו במפגין. האמת היא שגם לכם אין מושג. יכול להיות ששלום אייזנר הוא בריון אלים שרק מחפש הזדמנות להכות גויים ושמאלנים. מצד שני, יכול להיות ששלום אייזנר אומר אמת, כאשר הוא טוען שהוא עשה כל...

חוק הפליטים, שפרה ופועה

אפשר היה לסמוך על בית המחוקקים של המדינה היהודית והדמוקרטית, שיחוקק את חוק הפליטים הנתעב דווקא חמישה ימים לפני שנקרא בבתי הכנסת את פרשת “שמות” (ולמדקדקים, דווקא ביום שבו קראו בבתי הכנסת את חלקה הראשון של פרשת “שמות”). למרות כל הדיבורים על מורשת יהודית, מודעות היסטורית...
נגישות