קונונסנס – הבלוג

לכתוב סיפור אהבה קליל זה לא עניין פשוט, בייחוד אם הסיפור מתרחש באפריקה, וליתר דיוק, קניה, והכותב הוא סופר לבן. ניקולאס דרייסון, מחבר "מדריך לציפורים של מזרח אפריקה" עומד במשימה הזאת בכבוד ולמעלה מכך. רוז מביקווה, לשעבר מקדונלד, הגיעה לקניה ב-1970 והתאהבה...

רק הבוקר, אחרי מותו של סמי עופר, הבנתי מה הפריע לי ברעש התקשורתי סביב פרשת האחים עופר והמסחר עם מדינת האויב הנוראה, אימפריית הרשע הפרסית – הוא היה נגוע בצביעות. בדרך כלל אני נוטה לפקפק בהפחדות החביבות כל כך על מנהיגינו. באופן קצת משונה האיום האיראני, האיום הדמוגרפי,...

"זעם" מאת סרחיו ביסיו הוא סיפור אהבה שמתגלה כסיפור כלכלי-מעמדי, רק כדי להתגלות שוב בסופו כטענה עקרונית על יחסי אהבה. חוסה מריה (או בקיצור, מריה) הוא פועל בניין. רוסה היא עוזרת בביתם של זוג עשירים. שניהם נפגשים במקרה במרכול בבואנוס איירס ומתאהבים, אבל שכרם...

"הנער עמד בגבו אל ספייסר ובהה לעבר הגלים האפלים. קצה המזח היה רכושם הבלעדי כרגע - בשעה הזאת ובמזג האוויר הזה היו כל שאר האנשים באולם הקונצרטים". כך היה צריך להתחיל "ברייטון רוק", אבל הוא מתחיל במילים "לא חלפו שלוש שעות מרגע שהגיע לברייטון,...

למי שלא הצליח להיכנס לטקס יום הזיכרון שקיים אתמול, ערב יום הזיכרון,  ארגון ‘לוחמים לשלום’. הנה מה שאמרתי שם. כשהציעו לי לדבר בטקס הזה הסכמתי כמעט מיד. אבל כשהתחלתי לחשוב על מה ארצה לדבר לא הצלחתי למצוא שום דבר שאינו קלישאות אידאולוגיות שחוקות. ניסיתי לחשוב מה...

ספרו החדש של אריאל הירשפלד, "כינור ערוך – לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק" הוא סיפור של כישלון. זהו סיפורו של משורר "לאומי" שפיתח לקסיקון רגשי עשיר, אשר אין לו כמעט כל שימוש, ושקוראיו (אם יש עדיין כאלו) אינם מבינים את שיריו, ובעיקר אינם מסוגלים...

אני שמח ונרגש להציג בפניכם את קולה של הוגת דעות צעירה ומבטיחה, שאני גאה לקרוא לה חברה, שי צור. שני המאמרים שלהלן צמחו מתוך שיחה שניהלנו לא מכבר על הפער שלא ניתן לגישור בין תרבות הכתב, כפי שהיא מתגלמת בדמותו של פקח החניה החמוש בעט ופנקס, למסורת הדיבור העממי, המופיעה...

מאז הסרת צו הפרסום אתמול בצהריים, העיתונאים מצלצלים ומבקשים לדעת, בשם הקוראים ועם ישראל, איך ההרגשה. איני יודע. טוב שתפסו את הרוצחים, אך אי אפשר להגיד שאני חש שמחה. בכל מה שקשור לרצח אין מוטיב של שמחה. רותי, אודי, יואב, אלעד והדס עדיין מתים, וביחס לזה - שום דבר לא...

טוב, זו לא תהיה ביקורת סטנדרטית. כמו תמיד, אתחיל לכתוב בכך שאטען כי איני מסוגל לכתוב בכלל, ובפרט על הספר שלשמו התכנסנו כאן ("בית גדול" מאת ניקול קראוס). אלא שבניגוד לפעמים אחרות איני יודע אם בכוחם של הקביים המלאכותיים האלו לשאת אותי ואם אוכל לוותר עליהם....

סגנון ייחודי עלול לעתים להיות בעוכריו של ספר, שכן הוא ממקד את תשומת לב הקוראים באופני ההבעה של הסופר, במקום במה שיש לו לומר. יצירה לעולם אינה מתעלה לדרגת אמנות אם כל מה שיש בה הוא סגנון, וספרו של מתן חרמוני, "היברו פבלישינג קומפני", הוא דוגמא ליצירת אמנות...