על פני השטח, "עץ עשן" הוא ספר על מלחמת וייטנאם, התוחמת את גבולות הזמן והמרחב של הספר, בין 1963 ל-1970 (עם קפיצה ל-1983) ובאזור דרום מזרח אסיה, בעיקר בווייטנאם, אבל גם בפיליפינים ובמלזיה. גיבורי הספר הם חיילים אמריקאים, אנשי מודיעין, שני בני דודים וייטנאמים – האחד עובד בשירות האמריקאים והשני בשירות צפון וייטנאם, מיסיונרית אמריקאית בשם קתי ג’ונס ועוד כמה וכמה דמויות.

הספר נפתח יום לאחר רצח קנדי, כאשר טוראי ביל יוסטון, המוצב בפיליפינים, יוצא לצוד חזירי בר, אבל פוגע רק בקוף. חלקו הראשון של הספר המסתיים בהתקפת טט ב-1968, ההתקפה הגדולה שהיתה כשלון צבאי נחרץ של צבא צפון וייטנאם, אבל עירערה את תמיכת הציבור האמריקאי במלחמה, ובדיעבד היתה אחד הגורמים לנסיגת ארה"ב מווייטנאם.

בחלקו השני של הספר מתוארת הידרדרותם המוסרית והנפשית של ביל יוסטון ואחיו הצעיר ג’יימס, הידרדרות שהיתה רמוזה בלבד בחלק הראשון. תיאור קורותיהם של ביל וג’יימס הוא אחד מקווי העלילה של "עץ עשן", אבל לא החשוב שבהם. יש מעט מאד תיאורי קרב בספר, והמלחמה עצמה היא רק רקע לסיפור האמיתי של "עץ עשן".

עיקרו של הספר הוא סיפורו של ויליאם "סקיפ" סנדס, סוכן CIA, האמריקאי המכוער או האמריקאי השקט, כדברי קתי ג’ונס. סקיפ הוא אחיינו של איש מודיעין מהולל ונודע לתהילה, הידוע בשם "הקולונל", והוא הולך ומסתבך ברשת התככים שטווה הקולונל, שכבר לא ברור את מי הוא משרת, בתחילה בפיליפינים ובהמשך בווייטנאם, שבה הקים ממלכה פרטית משלו.

הקולונל הוא איש המודיעין האמריקאי, אבל הניצחון במלחמה הוא לא הדבר שנמצא בראש מעייניו. השאלות שמטרידות את הקולונל כלליות ומופשטות יותר – כמה מידע צריך כדי להבין, האם אפשר לדעת מהו המידע הרלוונטי, האם אפשר להפריד בין איסוף המידע לניתוח המידע והאם ראוי לעשות כן. במידת מה, אלו גם השאלות שעומדות במרכז הספר.

הפער בין כישלונה הצבאי של מתקפת טט לתוצאותיה הוא סמל לפער המתמיד הקיים בין עובדות למשמעותן. כבר לא ברור את מי משרתת הנוכחות האמריקאית בדרום וייטנאם. אף אחד לא משלה את עצמו שארצות הברית תנצח, אבל ממשיכים להילחם. כל שנותר לקולונל הוא האובססיה שלו לדעת. הוא נחוש להבין כיצד המידע זורם במעלה ובמורד הדרגות. כדי לענות על השאלות האלו, הקולונל מגייס סוכן כפול שאותו ישלח לצפון וייטנאם להפיץ מידע בדוי, לא על מנת לנצח, אלא רק כדי לעקוב אחרי זרימת המידע.

הקולונל משכן את אחיינו בביתו של רופא צרפתי שהתאבד בפיצוץ מנהרה, ואת רוב זמנו מבלה סקיפ בסידור אוסף כרטיסיות המידע הענקי של דודו, "תיבות של דפים שיכולים להקיף את קו המשווה של כדור הארץ ארבע נקודה שלוש פעמים בשביל שרוחבו עשרים ושניים סנטימטר, או לכסות כליל את מדינת קונטיקט, או לעלות במשקלם על הפילים בשבעה-עשר קרקסים של בארנום אנד ביילי, וכן הלאה".

סקיפ מוצא בווילה דפי יומן וספרים שהשאיר הצרפתי, והוא מתרגם "פסקאות שסימן הרופא – קטעי פילוסופיה של אינטלקטואלים צרפתים שסנדס מעולם לא שמע עליהם, קטעים מופשטים שהלהיבו אותו באופן לא מוסבר". בעיקר מדובר בספרו של ז’ורז’ בטאיי על ציורי האדם הקדמון במערות לסקו שבצרפת, וההשוואה בין מערות ומנהרות לרחם ולתעלת הלידה, ובדברים שכתב אנטונן ארטו במאמר על מסע למקסיקו, "והמשונה הוא שהעוברים במסעם באזור הזה סוכרים את חושיהם, כאילו נתקפו שיתוק של שינה, על מנת להתכחש לכל ידיעה".

פעמיים מצטט ג’ונסון את אותה פיסקה של ארטו, והמרכזיות שהוא נותן למחזאי הצרפתי, כמו גם ההשוואה בין ציורי המערות של האדם הקדמון למנהרות לוחמי הוייטקונג, מעלות על הדעת את האפשרות שזה לא ספר על מלחמת וייטנאם, או לפחות לא ספר רק על מלחמת וייטנאם, שג’ונסון מנסה לייצר מסיפור המלחמה חוויה ספרותית רגשית אינטנסיבית, ומוטב לומר חוויה ספרותית דתית.

ג’ונסון כותב על המלחמה בעיני המשתתפים בה כיצירת אמנות גדולה, כחוויה דתית. הוא מצליח להמחיש את המלחמה כטירוף, ובאותה עת להסביר את סוד הקסם שיש בה בעיני הנוטלים בה חלק, כמו האחים יוסטון שמאריכים שוב ושוב את שירותם הצבאי מפחד לחזור לחייהם הרגילים ונטולי האופק, ומעדיפים להתחפר במנהרות.

מכאן גם המקום המרכזי שיש בספר לדת על גילוייה השונים. כמרים ואנשי דת ממלאים את "עץ עשן", לפעמים נדמה שיש בו יותר אנשי דת – קתולים, קלוויניסטים ובודיסטים – מחיילים. ומתוך כולם מתבלטת דמותה של קתי ג’ונס, המתמכרת ל"מסות המחרידות של קלווין ותורת הגזרה המוקדמת שלו, הקובעת שהגיהנום מלא בנשמות שנבראו במיוחד כדי להישלח לשם".

קתי לא מסוגלת "להימנע מעיון חוזר בפורנוגרפיה הרוחנית שבספר" והיא "חזרה אליו שוב ושוב ככלב השב אל קיאו". אבל דווקא המיסיונרית המעורערת הזו היא היחידה שמצליחה לצאת מהתופת הוייטנאמית כשהיא שפויה יחסית. היא אולי הגיבורה האמיתית של הספר – מי שמלכתחילה רואה בווייטנאם גיהנום עלי אדמות, ולא הולכת שבי אחר הקסם ושבירת הסדר שבמלחמה.

 

עץ עשן; דניס ג’ונסון; מאנגלית: ליה נירגד; הוצאת בבל; 610 עמודים

הרשימה התפרסמה במדור הספרות של “עכבר העיר” ב-7 בפברואר 2013

נגישות