על ידי מוטי פוגל | ינו 18, 2012 | ביקורת, ספרות
לפעמים הקורא, והמבקר הוא קורא, צריך לשאול את עצמו מדוע הוא אוהב ספר אחד ופחות אוהב ספר אחר, והאם יש הצדקה לכך. לעתים מדובר בשני ספרים דומים שהאחד נדמה כמצוין, ורעהו, הדומה לו, כפחות טוב. ספרו החדש של אלון חילו, "הכי רחוק שאפשר", הוא רומן מכתבים שאולי מנסה...
על ידי מוטי פוגל | ינו 11, 2012 | ביקורת, ספרות
כשסיימתי לקרוא את חלקו השני של "בלשי הפרא", התברר לי שכדי לכתוב על הספר, אסור לי לקרוא אותו עד תומו. יש משהו פגום באופן עקרוני בכתיבת ביקורת. כל ביקורת. בניגוד לקורא, המבקר כבר קרא את כל הספר, הוא יודע כיצד הוא נגמר. גם כאשר המבקר מקפיד שלא לגלות לקוראים את...
על ידי מוטי פוגל | ינו 10, 2012 | מאמרים
אפשר היה לסמוך על בית המחוקקים של המדינה היהודית והדמוקרטית, שיחוקק את חוק הפליטים הנתעב דווקא חמישה ימים לפני שנקרא בבתי הכנסת את פרשת “שמות” (ולמדקדקים, דווקא ביום שבו קראו בבתי הכנסת את חלקה הראשון של פרשת “שמות”). למרות כל הדיבורים על מורשת יהודית, מודעות היסטורית...
על ידי מוטי פוגל | ינו 4, 2012 | ביקורת, ספרות
אוסאמה אבן מונקד נולד ב-1095, שנת ההכרזה על מסעי הצלב, ומת ב-1188, שנה לאחר כיבוש ירושלים על ידי סלאח א-דין. הוא גדל בשייזר שבצפון סוריה, עיר מבצר שהיתה מרכז תרבותי ובירתו של אזור ציד, וחי בין השאר בדמשק ובקהיר. אבל מי שיפנה לאוטוביוגרפיה הנהדרת שלו, "נסיון...
על ידי מוטי פוגל | דצמ 28, 2011 | ביקורת, ספרות
נס מתרחש באמצעו של "כה אמר וינסנט, החתול הטיפש". עד אותו רגע זהו ספר מוצלח מאד, אבל די משעמם. הספר סובב סביב קורותיה של משפחה בת ארבע נפשות. האב עמיקם, פסיכולוג החווה מה שמכונה משבר אמצע החיים ומפנטז על אחת ממטופלותיו; אשתו נטע, שהפכה מצעירה מלאת חיים לאשה...
על ידי מוטי פוגל | דצמ 21, 2011 | ביקורת, ספרות
"ארץ האש" מביא את סיפורו של ג'מי באטון, יליד פטגוניה שבשנת 1830 נלקח ללונדון, יחד עם עוד שני יאמנים, כבן ערובה על ידי קפטן רוברט פיצרוי, מפקד האוניה ביגל ללונדון, ספק כחיית שעשועים ספק כמשימת חינוך ותירבות. על האופן שבו התייחסו האנגלים למי ששמו היאמני היה...
