על ידי מוטי פוגל | פבר 1, 2012 | ביקורת, ספרות
"שתיים" מאת מיטל שרון הוא ספר עם תעלול, אבל כמו כל תעלול טוב, התעלול הזה כל כך גלוי שקל להתעלם ממנו ולא לשים אליו לב. "שתיים" מורכב משני מונולוגים של שתי בנות זוג, אפרת ויעל. חלקו הראשון של הספר הוא המונולוג של אפרת, המורכב מ-20 פרקים, ואחריו...
על ידי מוטי פוגל | ינו 25, 2012 | ביקורת, ספרות
מבחינתי, אחת ההצלחות הגדולות ביותר של "למה אתה לא מחייך" מאת אודי שרבני היא שהספר גרם לי לחבב ואפילו להזדהות עם אדם שאם הייתי פוגש כילד הייתי מאחל לו כל רע – שתישבר לו הרגל, שימות (או שימות לו מישהו קרוב), ולכל הפחות שיעבור דירה, כך שלא אצטרך לראות אותו....
על ידי מוטי פוגל | ינו 18, 2012 | ביקורת, ספרות
לפעמים הקורא, והמבקר הוא קורא, צריך לשאול את עצמו מדוע הוא אוהב ספר אחד ופחות אוהב ספר אחר, והאם יש הצדקה לכך. לעתים מדובר בשני ספרים דומים שהאחד נדמה כמצוין, ורעהו, הדומה לו, כפחות טוב. ספרו החדש של אלון חילו, "הכי רחוק שאפשר", הוא רומן מכתבים שאולי מנסה...
על ידי מוטי פוגל | ינו 11, 2012 | ביקורת, ספרות
כשסיימתי לקרוא את חלקו השני של "בלשי הפרא", התברר לי שכדי לכתוב על הספר, אסור לי לקרוא אותו עד תומו. יש משהו פגום באופן עקרוני בכתיבת ביקורת. כל ביקורת. בניגוד לקורא, המבקר כבר קרא את כל הספר, הוא יודע כיצד הוא נגמר. גם כאשר המבקר מקפיד שלא לגלות לקוראים את...
על ידי מוטי פוגל | ינו 10, 2012 | מאמרים
אפשר היה לסמוך על בית המחוקקים של המדינה היהודית והדמוקרטית, שיחוקק את חוק הפליטים הנתעב דווקא חמישה ימים לפני שנקרא בבתי הכנסת את פרשת “שמות” (ולמדקדקים, דווקא ביום שבו קראו בבתי הכנסת את חלקה הראשון של פרשת “שמות”). למרות כל הדיבורים על מורשת יהודית, מודעות היסטורית...
