על ידי מוטי פוגל | מאי 22, 2013 | ביקורת, ספרות
"אני חושב שפחדתי שהוא ירים אותי בידיו וינשק אותי", אומר המספר על אלברט נובס, המלצר שכל אורחי מלון מוריסון בדבלין אהבו חוץ ממנו. עד למשפט זה נדמה שזהו ספר על ילדותו של המספר, אבל במשפט הבא נאמר "מאחר שכל הסיפור שלי עוסק בו, כדאי אולי שאתאר אותו קצת יותר...
על ידי מוטי פוגל | מרץ 20, 2013 | ביקורת, ספרות
כתיבה על קובץ סיפורים קצרים היא מעין גניבת דעת. לפנינו קובץ סיפורים שכל אחד מהם קיים לעצמו, והמבקר מתיימר לאתר איזה חוט שמקשר בין הסיפורים, ולהכריז שזהו המכנה המשותף, הנושא של הספר. למרות שמו, כל אחד מהסיפורים בספרו החדש של יהושע קנז, "שירת המקהלה", הוא סולן...
על ידי מוטי פוגל | מרץ 13, 2013 | ביקורת, ספרות
איזה ספר קלאסי ואיזה סרט קלאסי. כל הגברים רוצים להיות כמו סאם ספייד שנשים כמו בריג'יט אושונסי נופלות לזרועותיו. קלאסיקה ספרותית וקלאסיקה קולנועית. אבל אני שונא את סאם ספייד. בעצם, מזמן לא שנאתי דמות ספרותית כמו שאני שונא את גיבור "הנץ ממלטה", הבלש הקשוח, סאם...
על ידי מוטי פוגל | מרץ 6, 2013 | ביקורת, ספרות
יש סופרים שכדי לכתוב עליהם אין ברירה אלא לצטט אותם, ובאריכות. אלו הם סופרים שקשה עד בלתי אפשרי לספר על מה הם כותבים, אפשר רק להראות כיצד הם כותבים. סופר כזה הוא ישעיהו קורן, וזה מה שהוא עצמו עושה בכתיבתו – מראה. ספרו החדש של קורן, "שתי כפות ידייים ומלה"...
על ידי מוטי פוגל | פבר 27, 2013 | ביקורת, ספרות
בעמודים הראשונים של "לגרגר זפת" היה נדמה לי שזהו עוד ספר שכמוהו כבר קראתי – עוד ילד המספר בלשונו הייחודית את תולדות חייו, והפעם בבית יתומים בצ'כסלובקיה, אבל ככל שהספר התקדם כך הלך והתברר לי שספר כזה עוד לא קראתי. "לגרגר זפת" הוא ספר נהדר שקשה לכתוב...
