אליש בן זקן, גיבור הרומן הראשון של שמעון אדף, “קילומטר ויומיים לפני השקיעה”, חוזר בספר חדש, “קובלנה של בלש”. יותר מעשור עבר מאז הספר הקודם, שבו אליש חקר את התאבדותו של פילוסוף ואת הרצח של דליה שושן – הסולנית של להקת בלאזה אה סן לומייר שמתה לפני שהספיקה לחזור לשדרות.

מאז הספיק אליש להיות בלש וסופר ובן זוג ועכשיו הוא לא זה, לא זה ולא זה. הוא פרש מעסקי הבילוש, הוא כבר לא מקשיב למוזיקה. הוא כתב סדרת ספרים על בלש שחוקר מעשי רצח שלא פוענחו ומתקשה להשלים את הספר האחרון. אחייניתו תהל, הזכורה מהספר הקודם, מתקשרת אליו כשהוא נמצא בכנס ספרותי בצרפת, כדי לבקש את עזרתו בפתרון תעלומת היעלמה וחזרתה של כלנית, שכנה תושבת שדרות, שנעלמה וחזרה ואיבדה את זיכרונה.

אליש עובר לשדרות למורת רוחה של אחותו ולמרות פרישתו מעסקי החקירות, כמעט כנגד רצונו. הספר מתרחש בקיץ 2014, בזמן צוק איתן. המלחמה מופיעה בספר לא רק כאירוע בעל משמעות פוליטית, אלא כשאלה של שייכות ונאמנות. אדף כותב על משפחה ובית כקשר דם ועל היחס בין תבונה לגוף.

חקירת הזיכרון המחוק של כלנית היא גם חזרה לזיכרונות המחוקים של אליש. “קובלנה של בלש” כתוב קדימה ואחורה – קדימה אל פתרון התעלומה ואחורה אל עברו של אליש, הפרידה מאשתו, כתיבת הרומנים הבלשיים והפגישה עם גרושתו לעתיד. התנועה הסיפורית המנוגדת יוצרת מעגל שלם.

להוצאת הספר מתלווה הוצאה מחודשת של “קילומטר ויומיים לפני השקיעה”, המזמינה השוואה בין שני הספרים. בשניהם בולט העיסוק של אדף בשאלת הכתיבה בכלל ובפעולתו של הרומן הבלשי בפרט. אבל בשונה מהספר הקודם, הספר החדש כתוב בגוף ראשון, כאילו אליש – או אדף – כבר לא מסוגל לשאת את הריחוק המתחייב מהפער בין הגיבור למספר, ומה שהיה אפיון של הדמות בספר הראשון הוא חלק מהסיפור בספר החדש.

מחשבות על הצדקת הכתיבה, עד כמה שהן מעניינות ויפות, מתפקדות כפיגומים לסיפור, פיגומים שהמספר יכול להותיר בתוך הספר או לפרקם לאחר הכתיבה. לפעמים, הפיגומים נדמים כחלק אינטגרלי מהבניין השלם. לפעמים, בגלל יופיים, הקורא מתמקד בהם במקום בבניין העומד בפני עצמו. כך גם ב”קובלנה של בלש”, שבו ההרהורים המטא-ספרותיים תופסים מקום נכבד מדי. אליש מספר שלפני כתיבת הרומנים הבלשיים הוא רצה לכתוב מסות על ספרות בלשית. “תכננתי להגיד לה שאני חוקר דבר מה, ומנגנון החקירה נעשה לי מוחשי יותר מהידע שנועד להשיג”, הוא אומר על המסה הרביעית שלא נכתבה. “קובלנה של בלש” הוא מנגנון חקירה שלם שיכול לפעול היטב גם בלי הוראות ההפעלה.

שמעון אדף, קובלנה של בלש, 319 עמודים, כנרת-זמורה ביתן.

הרשימה התפרסמה ב-“טיים-אאוט” ב-8.9.2015

נגישות