"הכל קורס" מאת צ'ינואה אצ'בה מספר על אוקונקוו – גבר מכובד ומפורסם בכפר אומואופיה שבמזרח ניגריה. אוקונקוו הוא מתאבק לשעבר. לפני 20 שנה ניצח מתאבק שאיש לא ניצח. זה היה מזמן, וכיום הוא אחד מעשירי ומכובדי הכפר. אמנם, מדי פעם הוא לא שולט ביצריו ומכה את בני משפחתו. אך יש צורך במשמעת. בנו נוויה מעדיף את המוזיקה ואת סיפורי הנשים על הצב הערמומי על פני סיפורי הגברים על קרבות ואלימות. אוקונקוו חושש שנווייה יהיה חולמני ורך כמו אביו, המוזיקאי השיכור והבטלן, ולכן הוא נוהג בו בקשיחות.
למרות רצונו, אוקונקוו לא תמיד שולט בעצמו והתפתחות העלילה מובילה לקראת משבר. אנו מצפים לאסון שיבוא, וברור שיבוא, ואכן, החלק הראשון שלך הספר מסתיים בגלותו של אוקונקוו מכפרו לכפר של משפחת אמו. אך בניגוד לציפיות, לא זו הקריסה שלה ציפינו. אוקונקוו בנה את עצמו פעם אחת והוא יבנה את עצמו שוב. האסון מגיע ממקום אחר וכבדרך אגב, בהופעת האדם הלבן, המיסיונרים רכי הלשון, לתשעת הכפרים.
החלק הראשון של "הכל קורס" נדמה כעוד ספר מהז'אנר הפופולארי הקרוי "ספרות עולם". זו עלילה צבעונית על כפר ועל נפילתו של האדם החזק בכפר. אבל "הכל קורס" הוא הרבה יותר מספר על אורות וצללים באפריקה. זה לא סיפור מורכב שמראה גם את הטוב וגם את הרעב באפריקה הקדם-קולוניאלית. עניינו לא בתמונה אידילית או מורכבת של החיים בניגריה לפני הופעת האדם הלבן. הוא מתוחכם ומוצלח בהרבה.
העניין שאליו חותר הספר קשור לשבירת הציפיות שנבנו בחלק הראשון, לשאלות תיאולוגיות של שכר ועונש ולציפיות ספרותיות ותרבותיות. שאלת החטא והעונש פועלת בכל רבדי הספר, בנו כקוראים ובחייו של אוקונקוו. אנו דוחים את ההסברים התיאולוגיים האפריקאים, אבל גם הציפיות הספרותית שלנו מבוססות על מערכת תיאולוגית, וגם היא נכזבת. חלקו הראשון של הספר נקרא דרך עיניו של אדם המצפה שאדם ייענש או יקבל שכר בהתאם למעשיו, אך לא כך קורה. פלישת הלבנים מפרה לא רק את אורח החיים של בני הכפר אלא גם את הציפיות שלנו.
לכאורה, אוקונקוו הוא הדגם של הפרא האפריקאי הפרימיטיבי, המאמין באמונות תפלות ועובד עץ ואבן. אבל אוקונקוו הוא גם הדגם של הקפיטליסט הפרוטסטנטי המושלם. מי שבנה את עצמו במו ידיו, מקיים את מצוות האלים, לא נכנע לחולשה ולמשברים, משלם את חובותיו ועל חטאיו ומקפיד על משמעת במשפחתו. ובכל זאת הוא מתרסק. הכול קורס.
כשאוקונקוו גולה לארצה של אמו, קרוב משפחתו הזקן מנסה ללמד אותו את חשיבותה של האמהות. אבל אוקונקוו מסרב ללמוד. הוא גם בז לסיפורי הנשים שאינם יאים לגברים. אין פתרון לקטסטרופה שניחתה על ניגריה, אבל אצ'יבה רומז שאולי ההיסטוריה הייתה שונה, לו היטיבו הגברים ללמוד מהנשים. לו היה נוויה יכול להמשיך להאזין לסיפורי אמו ולמוזיקה שאביו נטש אולי היה נשאר נאמן לדרכי אבותיו. המוזיקה של הבטלנים.
הכל קורס, צ'ינואה אצ'בה, מאנגלית: אביעד שטיר, ספרי עליית הגג, 248 עמודים
הרשימה התפרסמה ב"טיים אאוט" ב-16.4.2015
