אמיר, המספר ב"ספר האומץ" מאת אייל בן משה, הוא נער חולמני הגדל בשכונה בדרום נתניה. הימים הם ימי מלחמת המפרץ הראשונה, ואמיר מפנטז על מקום מפלט, מקום שקט שבו יוכל לחיות את חייו בלי שיטרידו אותו. בתחילת הספר הוא בורח לים ובורח מהים. הוא מחפש מקום ואין לו מקום. שום מקום. תחושה של בידוד מלווה את הספר. הבידוד של אמיר שחולם על מקום משלו, ובכל מקום שבו הוא נמצא הוא רוצה לצאת החוצה, כלוא ללא מוצא.
החלק הראשון משתרך לאטו. זה סיפור של שעמום, של בריחה פנימה לחלומות והחוצה למקום אחר וטוב יותר. לא ברור עד כמה אמיר מודע לעולם שסביבו. מה הוא יודע ומה הוא לא יודע. הוא פיוטי ותמים עד כדי גיחוך. המוזיקה יכולה להיות מפלט עבורו, אבל הוא אפילו לא ער לכוח שיש לו כנגן עוִּד. הוא לא מבין, או לא רוצה להבין, מי נחמד אליו, מי רוצה בטובתו ומדוע. משהו חבוי בחיפושים של אמיר ובמחשבות שלו. אולי זה חשש מאירוע טראומטי, ואולי זו הדחקה של טראומה שכבר התרחשה.
הספר צובר קצב לקראת סוף החלק הראשון, כאשר הטראומה מתגלה, וכך גם ההתמודדות של אמיר אתה. כצפוי, זו טראומה הקשורה לכליאה ולחוסר תנועה. הקצב מתגבר בחלק השני, שבו אמיר מצטרף לטיול לכנרת ,ובחלק השלישי שבו הוא נאלץ להתמודד, ממש בעל כורחו, עם מי שתקפו אותו.
"ספר האומץ" יצא בהוצאת "גרילה תרבות" והוא חלק מגל היצירה המזרחית העצמאית. ככזה, הוא מספק מבט מעניין על הזהות המזרחית. זהותו של אמיר ברורה – הוא בן לאב תימני ולאם עירקית – אבל הוא אומר שהוא לא יודע מה זה אומר "מזרחי", הוא בכלל תימני.
האם אמיר לא יודע מה זה מזרחי? המזרחיות היא ודאי מתנאי החיים שלו ושל משפחתו העומדת בפני צווי פינוי, של אביו ואמו, של חבריו ושל הנערים שתקפו אותו ושנשרו או הונשרו מבית הספר. ברור שהוא מודע לכך. המבט של אמיר על העולם בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בסצנה שבה נפרצת גדר חוף הכנרת. אמיר רואה שם הן את העוול שבגידור חוף ציבורי וגביית תשלום, ובעיקר את הכאב וחוסר האונים של השומר שמותקף באלימות כנציג הבעלים, הקיבוצניק שמבליח רק לאחר התקיפה. הנסיגה של אמיר מהמציאות – שנראית לנו בהתחלה כהכחשה – מעניקה לו מבט מקיף ורגיש יותר על העולם.
ההתקוממות של אמיר נגד הזיהוי המזרחי אינה הכחשת המצב החברתי, אלא רצון לחיות חיים אוטונומיים שאינם כפופים לנסיבות החיצוניות. זה לא "מי שרוצה מצליח", כמו שאבא שלו טוען, זו בריחה פנימה או החוצה כיצירה של זהות אוטונומית. זה האומץ שרמוז בשם הספר, לא האומץ לנקום, אלא האומץ ליצור מרחב פנימי וחיצוני שבו הוא יוכל לחיות כאיש עצמאי.
ספר האומץ, אייל בן-משה, גרילה תרבות, 214 עמודים
הרשימה התפרסמה ב"טיים אאוט" ב-23.6.2015
