מתישהו בעתיד הקרוב, בישראל המיובשת והממוטטת כלכלית, בן עורך מסע בעקבות אביו שהיה אמור להגיע בטיסה מאורוגוואי, אך לא הופיע. די מהר מגלה הבן, המספר, שאביו מעולם לא טס לאורוגוואי והוא מנסה לעלות על עקבותיו.
זה הרקע לספרו של רועי בית לוי, "הרים אני רואה" – אפוקליפסה כלכלית, פוליטית ואקלימית – כך נפתח הספר וכך הוא מסתיים. זה הרקע, אך לא התוכן. הבן מבקש לאתר את אביו, אבל רק חלק קטן מהמסע מתקיים בכבישי הארץ המיובשת והרעבה, רובו נערך בזיכרונו של הבן ובעברו של האב, שעלה מאורוגוואי בשנות ה-80 של המאה הקודמת.
המספר, שהגיע מאורוגוואי כילד מתגלה כסטריאוטיפ של היהודי הנודד, מתווך שחי מעמלם של אחרים. קונה ומוכר זיכרונות – ספרים, קלטות, יצירות אמנות – תמורת עמלה, ולא בוחל בגניבות קטנות ובמעשי גזל. המספר הוא טפיל, כאיש פרסום לפני המשבר הכלכלי שהרס את המדינה או כרוכל בשממה המצמיתה, והוא בז לחולשותיו של אביו, הבטלן ההוזה שנאלץ להסתמך על עזרת ילדיו כדי לשרוד.
ככל שהספר מתקדם מתברר שיותר משבית לוי מתעניין בחיזוי העתיד הוא משתמש בו ככלי לפירוש העבר וההווה. המסע לחיפוש האב הנעדר הוא מסע אל העבר – אל ילדותו ובגרותו באורוגוואי – ויותר משהבן רוצה למצוא את אביו, הוא רוצה להבין אותו. הספר הוא עריכת חשבון עם הציונות של מי שהגיעו הנה כעולים, כציונים או כנמלטים, כמתקני עולם או כפושטי רגל ויד.
המנוע העלילתי של תחילת הספר, החיפוש אחר האב הנעלם, מתחלף בניסיון להבין אותו. השאלה אינה איפה הוא נמצא עכשיו, אלא איפה הוא היה. בשני מקרים הבן מקבל רמז משמעותי למקום הימצאו של אביו, אך הוא אינו מזדרז לנצל אותו. זו גם נקודת התורפה של הספר. השלד העלילתי – החיפוש אחר האב הנעלם – אינו מספיק מעניין כדי להחזיק ספר שלם.
המוטיב החוזר ב"בהרים אני רואה" הוא מכתבים. הספר מלא במכתבים שלא נקראים או לא נשלחים, חלקם אולי מעולם לא נכתבו ורק נבדו בדמיונו של הבן. במובן מסוים אפשר לראות בספר מכתב שהבן כותב לאביו, לא בניסיון להסביר את עצמו, אלא בניסיון להבין את הנמען, את האב.
המספר כותב את הסיפור של אביו מתוך ידיעה ומתוך ניחוש, ככל שהוא מתקדם בסיפור, ככל שהוא מתקדם למקום הימצאו המשוער של אביו, כך הוא מעניק לדמותו יותר נפח. מבטלן והוזה, אביו הופך לאדם שניסה לעשות משהו עם חייו, גם אם הפיל את כולם לתהום בעקבותיו.
הרים אני רואה; רועי בית לוי; הוצאת עם עובד; 489 עמודים
הרשימה התפרסמה במדור הספרות של "טיים אאוט" ב-30.3.2014
