"התאונה" מאת הסופר האלבני איסמעיל קאדרה הוא ספר שמחברו מעיד עליו שהוא שחזור חלקי, פגום, שהוא מועד מראש לכשלון, שהוא השתקפות של הסיפור האמיתי, שאינו ניתן להיכתב במלואו. ואכן, בעיני "התאונה" הוא ספר פחות שלם מספרו הקודם של קאדרה שתורגם לעברית, "אפריל שבור". פחות שלם, אך לאו דווקא פחות טוב או פחות מעניין, ובספר פחות שלם של סופר גדול יש הרבה יותר מאשר בספרים שלמים של מחברים פחות טובים, וחוסר השלמות, ולעתים הכאוס שיש ב"התאונה", לא נובעים מחוסר או משטחיות אלא מגודש רעיוני ומעודפות.
"התאונה" הוא ספר על, ובכן, תאונה, וליתר דיוק, חקירה של תאונה וניסיון לשחזר את מהלך האירועים שהובילו אליה. האירוע נראה בתחילה רגיל בהחלט – מונית התהפכה בדרך לשדה התעופה, שני נוסעים, צעירים אזרחי אלבניה, בספורט א' ורובנה ק', נהרגו במקום והנהג נפצע קשה, אבל הרשויות מגלות עניין בתאונה בעיקר בגלל משפט מוזר שנהג המונית מסר בחקירתו במשטרה. לדבריו, הוא ראה את שני הנוסעים, במראה, מתאמצים להתנשק.
הניסוח המוזר מושך את תשומת לב החוקרים, אבל "לא היה בכך כדי לשנות את עיקר העניין" עד שמתבררת זהותם של הנוסעים, וביחוד זהותו של הגבר, "פרשן שיעץ למועצת אירופה בסוגיות הקשורות לבלקן המערבי". בספורט היה בין אותם אישים שקראו להפציץ את סרביה כדי להפסיק את טבח האלבנים בקוסובו. הוא כמובן אינו היחיד שעשה את זה, אבל "היחיד שאפשר היה להשוות את גישתו לזו של נשיא ארצות הברית. הפרשה של הנשיא עם מוניקה לווינסקי נראתה כמו אידיליה תמימה בהשוואה למעלליו המפוקפקים של הפרשן האלבני, הוא שהתפוררות המדינה הבלקנית השכנה גרמה לו ככל הנראה סיפוק ממש כמו בעילה של בת זוגו, או ליתר דיוק הפגנת שליטה עליה".
החקירה אינה מתקדמת עד סוף חלקו הראשון של הספר, כאשר אחד החוקרים, אולי בן דמותו של הסופר, נוטל על עצמו משימה בלתי אפשרית – לשחזר את חיי בני הזוג ב-40 השבועות שקדמו לתאונה, ואולי כך להבין מה גרם לה. האם זו היתה תאונה או רצח? ואם רצח, מיהו הרוצח ומה היו מניעיו? בשחזור מסייעת לו חברתה הקרובה של רובנה, פסנתרנית בשם לולו בלומב, המשוכנעת שבספורט רצח או ניסה לרצוח את חברתה.
שני סוגי אהבה יש בעולם, טען בספורט, האהבה המשפחתית המסורתית – אהבה המבוססת על קשרי דם, והאהבה המודרנית שאינה כבולה למסורת, ובספורט הוא נציג אירופה החדשה, זו שמפציצה את סרביה בשם המוסר האנושי הכללי. אבל ניסיון השחזור המהווה את חלקו השני הספר, רצוף בעיקר בזכרונות. מעט מאד ממה שכתוב בספר מתואר בזמן הווה. גם האהבה החדשה, המודרנית, הלא משפחתית והלא מסורתית עשויה מזכרונות שחלקם אמיתיים וחלקם כוזבים.
תקוותו של הקורא שאכן מדובר ביחסי אהבה נדירים, שלא הובנו נכונה על ידי הסביבה השמרנית, נכזבת עד מהרה. מה שמתגלה הוא יחסי כוח ושליטה. בספורט מנסה לשחזר אהבה שמתה. הוא נחוש להפגין את כוחו ובעלותו על רובנה, ובאותה עת לשחרר את אהבתם ממגבלות הזמן והמקום.
בספורט נותן לרובנה לקרוא סיפור של סרוונטס, פרק מ"דון קיחוטה", על הבעל המעמיד במבחן את אשתו ומאמין בנאמנותה רק כשהיא בוגדת בו. הנמשל ברור. גם בספורט רוצה לדעת מעל לכל ספק שרובנה נאמנה לו. אבל בספורט מעניק לסיפור פירוש נוסף ומשמעותי יותר. בעיני הבעל (ובעיניו שלו), הבגידה היא חלק בלתי נפרד ממשחק האהבה הנצלני במהותו.
חלק מהמבקרים העלו את האפשרות שהספר הוא אלגוריה על הפוליטיקה האלבנית. על פי פירוש זה בספורט הוא הרודן ששלט באלבניה ורובנה מסמלת את העם האלבני הנאנק תחת מגפי הרודן. רמז עבה לכך ניתן בפרק שבו בספורט מספר לרובנה על הרודן האלבני וטוען שכל נסיונות הקשר נגד הרודן, לא היו אלא יוזמות של הרודן עצמו, אשר מאס באהבת הנאמנים ורצה שגם השונאים אותו יאהבו אותו.
לדעתי, ההפך הוא הנכון, לא האהבה היא אלגוריה לפוליטיקה, אלא הפוליטיקה היא אלגוריה לאהבה. בדומה לרודן, גם בספורט רוצה להיות משוכנע מעל לכל ספק שרובנה אוהבת אותו, שגם כאשר היא מנסה להשתחרר ממנו היא אוהבת אותו, שהיא נאמנה לו ללא כל תנאי, ונאמנות כזו אפשר למצוא רק בעת בגידה.
החוקר, בניסיון למצוא פתרון לתעלומה, פונה אל המסורות האלבנית. "האנגלים מסתמכים תכופות על תקדימים משפטיים המצוינים בכרוניקות עתיקות, המוסלמים על הקוראן…ואילו בני הבלקן יכולים להתחקות בלי קושי מיוחד כמעט אחר כל תבניותיהם ודגמיהם באמצעות עיון בבלדות שלהם".
בניסיון לפענח את הספר, פניתי גם אני לתקדים מהמסורת שלי. האהבה של בספורט ורובנה מזכירה לי סיפור אהבה קלאסי אחר. את שני הנאהבים מ"שיר השירים", גם שם, מאחורי סיפור האהבה נמצאים יחסי שליטה ושעבוד. אוהב שמתעלל באהובתו הנודדת ברחבי העיר והשומרים מכים, פוצעים ומפשיטים אותה. גם ספר הרומנטיקה הקלאסי של המסורת היהודית, הוא ספר של התעללות נפשית ופיזית.
האם ניתן להיחלץ מיחסי שעבוד כאלה? לקראת סוף הספר קאדרה מנסה להציע אפשרות שתותיר את רובנה בחיים, להעמיד מוצא לאישה הנרצחת, להימלטות באמצעות היפוך הזהות. דרך המראה.
התאונה; איסמעיל קאדרה; מאלבנית: רמי סערי; הוצאת כתר; 263 עמודים
הרשימה התפרסמה במדור הספרות של “עכבר העיר” ב-13 בדצמבר 2012
