"המציאות עולה על כל דמיון" היא קלישאה שבה משתמשים בדרך כלל כדי לספר על צירופי מקרים משונים כמו זוג תאומים סיאמיים שהופרדו בלידתם ורק בגיל 83 גילו שכל חייהם גרו דלת מול דלת.

"המציאות עולה על כל דמיון" צריכה להיות כותרת המשנה של כל ספר מסעות טוב. סיפור מסע הוא מפגש בין אדם למקום – להיסטוריה שלו, לגיאוגרפיה שלו ולאנשים שחיים בו. סופר מסעות טוב יוצא למסע ואינו יודע כיצד ייצא ממנו ומה יכתוב עליו. לאן יוביל אותו המסע, במי יפגוש בדרך. האם כל תכנוניו יעלו כשורה או שמא ייאלץ לחזור על עקביו, ומה טוב יותר לסיפור – תכנון קפדני או מכשולים על כל שעל.

ב-1878 יצא הסופר הסקוטי, רוברט לואיס סטיבנסון, מי שיתפרסם אחר כך כמחברם של "אי המטמון" ו"ד"ר ג’קיל ומיסטר הייד", למסע של 12 יום בחבל סוון בצרפת. זה אינו מסע הרפתקאות באיזור שומם ומסוכן, וגם לא נסיעת עסקים. זוהי נסיעה לשם נסיעה במקום שלא היינו מקדישים לו תשומת לב מיוחדת.

סטיבנסון מוכיח שכל מקום יכול להיות יעד למסע ומקור לפליאה, ותיאורי הנוף, הטבעי והאנושי, מעוררים חשק לצאת למסע – בסוון או בכל מקום אחר. "הרחק למטה השמיע הטארן קול נהמה צרודה והרחק למעלה התנשאו באור השמש פסגות מבותרות. רצועה מצויצת דקה של עצי מילה נמשכה לאורך ראשי הגבעות כמו קיסוס על פני חורבות, אבל במורדות התחתונים והרחק במעלה כל גיא ניצבו ערמונים זקופים על רקע השמיים תחת אוהל עלוותם…גם במקומות שבהם צמחו הערמונים בסמיכות לא היה אפשר לראות בהם יער אלא מין עדר של יחידים דעתנים".

סטיבנסון מפליא לעבור בין תיאור משעשע של מערכת היחסים המורכבת עם האתון, מודסטין, חיה אומללה שנאלצה לסבול צליפות ומלקות מידי הסופר, לתיאורי נוף יפהפיים ולהרהורים אודות הארץ ויושביה ועל המפריד ומאחד בין בני אדם.

לעתים הוא ישן בפונדקים ולעתים בטבע, וכשהוא עושה כך, הוא נמנע מחברתם של בני אדם שיפריעו לו בשיחה בטלה. סטיבנסון מספר – "הלילה תחת קורת גג הוא זמן מת, חסר אירועים. אבל תחת כיפת השמים הוא חולף בקלילות, על כוכביו וטלליו וניחוחותיו, ואת חלוף השעות מציינים שינויים בפני הטבע. מה שנראה כמוות ארעי למי שכלואים עד מחנק בין וילונות וקירות אינו אלא תנומה קלה וחיה לאיש הישן בשדה". כאות תודה לטבע שאירח אותו כה יפה הוא מפזר "מעט כסף על פני העשב בשעה שהלכתי משם. אני מקווה שהוא לא נפל לידי סוחר בהמות עשיר וגס רוח".

בתחילת המאה ה-18 היה חבל סוון מוקד למלחמות אכזריות בין המיעוט הפרוטסטנטי שחי במקום לשלטונות הקתוליים. סטיבנסון, פרוטסטנטי למחצה וחילוני למחצה, משתאה על הדו קיום שבו חיים הפרוטסטנטים והקתולים בחבל סוון ומייחס זאת לאקלים המקומי ולנוף הידידותי.

"היה דבר מה בנוף הזה, משהו מחויך למרות פראותו, שהסביר לי את רוחם של הפרוטסטנטים הלוחמים בני הדרום. מי שנמלטו אל ההרים בסקוטלנד היו שטופים במחשבות קודרות ומכושפות, שכן מרגע שקיבלו עליהם את נחמת האל עסקו בשטן ביתר שאת; אבל הקמיזארים (המורדים הפרוטסטנטים) ראו חזונות זוהרים ומעודדים בלבד".

עבור מי שחי בישראל יש משהו מנחם בדבריו של סטיבנסון "למדתי לדעת שכאן האוכלוסייה חיה יחד בשלווה ובנחת. כולם הניפו חרבות וירו ברובים, שרפו ובזזו ורצחו אלה את אלה מתוך חמת זעם לוהטת. ואילו כאן, מאה ושבעים שנה לאחר מכן, הפרוטסטנטים עדיין פרוטסטנטים והקתולים עודם קתולים, וכולם חיים יחד חיי ידידות מתונה וסובלנות הדדית. מתברר שלטבע האדם, כמו לטבע הלא-נכנע שממנו צמח, יש דרכי ריפוי משלו. לאחר שהאבק שוקע וכמה מאות שנים חולפות אנו מסוגלים לראות את מעלותיהם האישיות של שני הצדדים הנאבקים מתוך חזות של צדק".

חיזוק לתקווה הזו אפשר למצוא בספר מסעות נוסף, השונה לגמרי באופיו מ"מסעות עם אתון בחבל סוון", והוא ספרו של בני ציפר, "בינינו, הלבנטינים", המבוסס על כתבות מסע שפורסמו בעיתון "הארץ". אלו מסעות בעיקר באיסטנבול, עמאן וקהיר אך גם באתונה, ירושלים, אלכסנדריה ופריז. ציפר מגלה לקורא את המזרח התיכון, כמרחב שאנו, הקוראים הלבנטינים, חלק ממנו. מההיסטוריה ומההווה שלו.

ציפר מחפש ומוצא את שרידי הנוכחות היהודית באיסטנבול, עבר הירדן המזרחי ואלכסנדריה. אבל לא ככובש, המבקש להוכיח את בעלותו על הקרקע, אלא כצאצא, גשמי ורוחני, למי שחיו כאן אלפי, מאות ועשרות שנים לפנינו, ועודם חיים כאן.

הפרק האחרון בספרו של ציפר הוא מסע מסוג שונה. זהו סיפור מסעו של סליו, פליט מגיניאה ביסאו לישראל, ומישראל לפריז. המסע הזה, מעמיד את מסעותיהם של ציפר וסטיבנסון בפרופורציה, ומזכיר לנו שרוב הנודדים אינם תיירים כמו רוברט לואיס סטיבנסון, אלא מהגרים – פליטי חרב או רעב, או כאלו שפשוט מחפשים חיים טובים יותר להם ולילדיהם.

לפני כ-20 שנה הגיע לישראל גל הגירה כזה. היה זה לאחר נפילת ברית המועצות, שיהודיה נטשו אותה, חלקם בדרך לישראל. שני סיפורים כאלו נמצאים בספר היפה "שני סיפורי מסע" מאת בוריס גרוס ורומן וטר שיצא בהוצאת כרמל.עוד ספר שמוכיח שהמציאות עולה על כל דמיון.

הידעתם? רוברט לואיס סטיבנסון הוא ממציאו של שק השינה.

מסעות עם אתון בחבל סוון; רוברט לואיס סטיבנסון; מאנגלית: יוסי מילוא; נהר ספרים; 163 עמודים.

בינינו הלבנטינים; בני ציפר; הוצאת עם עובד; 291 עמודים.

שני סיפורי מסע; בוריס גרוס ורומן וטר; כרמל; 262 עמודים.

הרשימה התפרסמה במדור הספרות של “עכבר העיר” ב-24 במאי, 2012.

נגישות