"צורת החשיבה הזאת איננה מזלזלת בחיי אדם או מקלה בערכם, אלא רק מקבלת את העובדה שהמתמטיקה והמכניקה של העולם הרגיל חלות עלינו לא פחות משהן חלות על כל דבר אחר, ואף על פי כן, אנשים רבים סבורים שהדרך המדעית להסברת הדברים היא מאכזבת, מרגיזה, ואולי אפילו מסוכנת במקצת", כך מסכם מרק ביוקנן את ספרו "האטום החברתי" שבו הוא מציג שיטה מדעית חדשה לחקר ההתנהגות האנושית, שיטה המבוססת על מתודות פיזיקליות ומתמטיות.
לטענת ביוקנן, הדרך היעילה ביותר להסבר של התנהגויות חברתיות שונות היא באמצעות מודלים הלקוחים מעולם הפיזיקה, מודלים שבמקום להסביר את התנהגותו של כל אטום בודד, מתמקדים בתבניות הארגון הנוצרות מפעילות הגומלין המורכבת שבין האטומים, ובאותה מידה, כך לדעת ביוקנן, גם בין בני האדם. 
ביוקנן טוען שמדובר בתחום מחקר חדש לחלוטין שאותו הוא מכנה "פיזיקה חברתית". לדבריו, "אחת הדרכים הטובות ביותר להגיע להבנה כלשהיא של העולם האנושי היא להתרחק מן הקיבוע הרגיל שלנו על דקויות הפסיכולוגיה של האדם היחיד ולחשוב על בני האדם כאילו הם אטומים הפועלים על פי חוקים פשוטים למדי, ולנסות ללמוד את התבניות שחוקים אלה יוצרים". 
ביוקנן מנתח שלוש תכונות אנושיות ידועות – הסתגלות, חיקוי ושיתוף פעולה – אולם במקום לחקור את התנהגות הפרטים האנושיים, הוא מתאר אילו תבניות נוצרות כאשר יוצרים מודלים ממוחשבים הלוקחים בחשבון מספר אפשרויות בסיסיות. באופן מפתיע, התוצאה דומה להפליא להתנהגויות חברתיות מוכרות. 
למשל, ביוקנן מתאר את מחקרם של אקסלרוד והמונד, אשר בנו מודל מחשב המתאר ארבע אפשרויות פעולה: שיתוף פעולה עם כל אדם; סירוב לשתף פעולה; שיתוף פעולה רק עם בעלי צבע זהה ושיתוף פעולה רק עם בעלי צבע עור שונה. המודל הניח שבני האדם ילמדו מהצלחתם של אחרים וישנו בהתאמה את אסטרטגיית הפעולה שלהם. הסתבר שהאסטרטגיה המצליחה והיציבה ביותר היא שיתוף פעולה עם בני אותו צבע עור. ביוקנן טוען שהמודל מספק הסבר להתנהגות גזענית מבלי להניח דבר על האופי האנושי. 
בטענה זו יש כדי להרתיע את מי שחרד לחופש הבחירה האנושי, אולם ביוקנן טוען שהסדירויות הפיזיקליות המתגלות בהתנהגות החברתית אינן עומדות בסתירה לקיומו של רצון חופשי. "אנחנו יכולים להיות בני אדם חופשיים, שפעולותיהם מובילות במשולב לתוצאות ניתנות לחיזוי בכל הנוגע לקולקטיב". 
כאשר משווים את הפיזיקה החברתית למדע הכלכלה בן ימינו, יש הרבה מן האמת בדבריו של ביוקנן. תחזיותיהם של הכלכלנים מתבססות על הנחות מוקדמות בנוגע לאופיו של כל אדם פרטי כיצור השואף למקסם את רווחיו בכל סיטואציה. רק בשנים האחרונות השתנתה גישה זו מעט, וכיום היא מותירה מקום גם לשיקולים אחרים, ובהם להטיות פסיכולוגיות שונות. למרות זאת, המודלים המתמטיים של הכלכלנים עדיין מתבססים על הנחות מוקדמות בדבר התנהגותו הצפויה של כל אדם פרטי. בניגוד לכך, ביוקנן כמעט אינו מתייחס לפסיכולוגיה האנושית ומתיר לכל אדם להתנהג כאוות נפשו. 
אחד הדברים היפים בספר הוא היחס ההפוך בין ידע ליכולת חיזוי. מהמודלים המתמטיים עולה שככל שהידע המצוי בידי הפרטים שמרכיבים את החברה רב יותר, כך התנהגותם תהיה פחות צפויה. למשל, ככל שציבור המשקיעים בבורסה יידע יותר על שוק המניות, כך התנודות במדדי המניות יהיו חזקות יותר. בעובדה זו יש מעין התרסה נגד נסיונו של המדען לחזות את ההתנהגות האנושית. בצורה פשטנית ניתן לומר שככל שנדע יותר כך נהיה אנושיים יותר ופחות נתונים לשליטת חוקי הטבע. 
ביוקנן עושה מאמץ ניכר כדי לנקות כל שמץ של אידאולוגיה מהמדע הצעיר. זאת, בניגוד לכלכלה שאנשיה מצניעים את חלקה הרב של האידיאולוגיה בהחלטותיהם. מבחינה מדעית מדובר ביתרון גדול, אולם יש כאן גם טעם לפגם. לא ברור האם ביוקנן מסתפק בהבנת ובחיזוי ההתנהגות האנושית, או שתחום הידע החדש מעניק לנו כלים לחולל שינויים בחברה האנושית.
המחבר אמנם מכנה את התחום המדעי החדש "פיזיקה חברתית", אולם בפועל מדובר על שילוב של מודלים מתמטיים ומטפורות פיזיקליות. זאת, בשונה ממדע הכלכלה שהמודלים המתמטיים שלו מתבססים על הנחות פסיכולוגיות. במידה מסוימת, ההבדל בין ביוקנן לכלכלנים נעוץ בטיב המטפורות שעליהן מתבססים המודלים המתמטיים. אין בכך כדי להחליש את טיעוניו של ביוקנן, אלא רק להבליט את התפקיד המרכזי של המחשבה האנושית החופשית בהתפתחות המדע.
לטוב ולרע, כל תחום מדעי מייצר גם טכנולוגיה. הפיזיקה המודרנית הטיסה בני אדם לירח והובילה לפיתוח פצצת האטום. כל מי שקרא אפילו מעט מדע בדיוני ודאי זוכר את סדרת המוסד של אייזיק אסימוב. סדרה זו תיארה כיצד הארי סלדון פיתח את מדע הפסיכו-היסטוריה שאפשר לו לשנות את מהלך ההיסטוריה. כמו תמיד, מסתבר שהמדע הבידיוני של אתמול הוא הטכנולוגיה של מחר. 
מהספר נדמה שתחום היישום היחיד של הפיזיקה החברתית עד כה הוא התחום הפינננסי – היכולת לחזות את ההתנהגות החברתית כדי להרוויח עוד כסף. האם ביוקנן מסתפק בכך? הוא אינו נותן תשובה ברורה לשאלה זו.
האטום החברתי; מרק ביוקנן; מאנגלית: ורד-איל סלדינגר; הוצאת עם עובד; 190 עמודים; 84 שקלים
הרשימה פורסמה במדור ביקורת הספרים של "עכבר העיר" ב-6 במאי, 2010
נגישות