ספרות המדע הבדיוני והפנטזיה זוכה בשנים האחרונות, לשמחתי הרבה, לעניין מחודש, וגם סופרים ישראלים כמו שמעון אדף והגר ינאי, החלו לפרסם ספרי פנטסיה מקוריים, ועדיין, קשה לומר, שז'אנר המדע הבדיוני (או הספרות הספקולטיבית), זוכה במקומותינו להערכה הראויה לו – מעט מדי מתורגם, פחות מזה נכתב בעברית ומבקרי הספרות נוטים, במקרה הטוב, להתעלם, ובמקרה הפחות טוב לזלזל, במה שמגיע למדפי חנויות הספרים. על רקע זה, יש לשבח כל הוצאה לאור, המוצאת לנכון להדפיס ספרי מדע בדיוני.
"עקלתוני חולית" הוא החלק השביעי בבסדרת חולית, והוא מסיים את הסדרה, שהחלה לפני 40 שנה. כל מי שקרא את "חולית", ורוצה לדעת כיצד מסתיימת הסדרה,המשתרעת על פני אלפי שנים יתקשה להתעלם מהספר החדש. המחברים, בריאן הרברט, וקווין אנדרסון, אמנם אינם מתקרבים לרמתו של מחבר הספר הראשון ואביו של בריאן הרברט, פרנק הרברט, אולם, הם הצליחו לכתוב ספר קריא ושוטף מאד. לרוע המזל, זה פחות או יותר, הדבר הטוב היחיד, שאפשר להגיד על "עקלתוני חולית".
מי שלא קרא את הספרים הקודמים בסדרה, יתקשה להבין את המתרחש בפרק המסיים של הסאגה. ספינת החלל, 'איתקה' (כמה סמלי), נודדת ברחבי הגלקסיה במסע הרפתקאות מופרך, כשהיא נמלטת מאויבים מסתוריים המבקשים ללכוד אותה ואת המטען הגנטי היקר הנמצא על סיפונה. באותה עת, מסדר בני גשרית, שהתאחד עם המטרונות הכבודות, מגייס את שארית כוחותיו וכספו כדי להילחם באויב הנורא, המתגלה כמכונות החשיבה, אשר מאיימות להכחיד את הגזע האנושי, ולהשתלט על היקום.
במהלך הספר יוקמו לתחיה כגולות (שיבוטים גנטיים בעלי זכרונות) דמויות מההיסטוריה של עולם חולית, וסוף סוף יתגלה מיהו 'קפיצת הדרך', היכול לחזות את העתיד ולאחד את האנושות. כדי לעשות זאת, נזקקים המחברים שלוש פעמים להופעתו של דאוס אקס מכינה, ובמשמעותו המקורית ממש – האל המופיע מן המכונה, הדמויות שטוחות, קו העלילה קלוש למדי והפתרונות המוצעים לדילמות, שהסדרה העלתה, פשטניים עד כדי עליבות. אבל הנקודה הבעייתית ביותר ב"עקלתוני חולית" היא משהו שונה לחלוטין.
"עקלתוני חולית" מהווה דוגמא לסכנת הניוון האורבת לספרות הספקולטיבית, ולסינתזה לא מוצלחת בינה לספרות פנטסטית – ז'אנר מכובד ויקר לכשעצמו. אמנם, בדרך כלל נהוג לכרוך יחד את המדע הבדיוני והפנטזיה, ולהתייחס אליהם כז'אנר אחד, אבל ההבדלים ביניהם מהותיים, ואינם נעוצים בכך, שהפנטזיה מספרת על עלילות גיבורים, חרבות ודרקונים והמד"ב עוסק ברובוטים, מטולי לייזר וחלליות.
ספרות המדע הבדיוני, או הספרות הספקולטיבית, היא במיטבה ספרות של רעיונות. לא במקרה הסיפור הקצר הוא צורת הסיפר המאפיינת ביותר את הז'אנר. במסגרת זו משתמשים המוצלחים שבסופרי המד"ב בנקודת מוצא בדיונית, כדי לבחון מצבים אנושיים ממשיים מאד. לכן, כספרות רעיונות, מאפיין כמעט הכרחי של הספרות הספקולטיבית הוא הותרת פערים בסיפור. לא הכל מסופר, והקורא נדרש להתאמץ, ולהשלים את החללים כדי להבין את המתרחש. מכאן מובן, מדוע רבים (מדי) מסיפורי המד"ב הם סיפורי פואנטה, אבל הטובים שבמספרי המד"ב יניחו לקורא להבין בעצמו את העולה מתוך הטקסט.
סופרי הפנטזיה, מאידך, מחברים אפוסים. הם בונים עולמות שלמים על פרטי פרטיהם, ובסדרות ספרים ארוכות לאין קץ, מתארים את תולדות העולם. סופר הפנטזיה הטוב נבחן ביכולתו לבנות עולם זר, עשיר,מורכב, ובה בעת אמין.
מעטים הם הסופרים, שהצליחו לחבר בין שני הז'אנרים, ולברוא עולם מרמזים. לטעמי, הגדול שבהם הוא קורדוויינר סמית, אשר הצליח בסדרה של סיפורים קצרים להעמיד היסטוריה של עשרות אלפי שנים. פרנק הרברט הצליח גם הוא לעשות זאת בספר הראשון בסדרה – 'חולית'. בספר זה יצר פרנק הרברט עולם מדברי, המאוכלס בתולעי ענק, אשר סמי ההזיה, שהן מפיקות, הן צורך הכרחי לטיסה בחלל, כדי לדבר על פוליטיקה, אקולוגיה, דת והשאיפה האנושית לשלוט בעתיד – שאיפה המועדת לכשלון. כל זאת, מבלי להקל על הקורא, המוצא את עצמו מוטל אל עולם זר, שאת חוקיו הוא נדרש להבין.
למרבה הצער, הרברט נכשל בנסיון, שקשה לעמוד בו – הרצון לדעת מה קרה אחר כך. 'חולית' מסתיים כאשר פול אטרייאדס הצעיר משתלט על אראקיס בדרכו להיות שליט האימפריה. זו היתה יכולה להיות נקודת סיום מצויינת, אבל המעריצים, והרברט עצמו, לא הסתפקו בכך, ופרנק הרברט הפך את חולית לאפוס. לזכותו ייאמר, שרמת הכתיבה ומורכבות רעיונותיו הצדיקו במידת מה את המשך הסדרה, אבל להרברט הבן אין את הכשרון שהיה להרברט האב, ומאז פטירתו הוא עמל להשלים את הפערים, שאביו הותיר בהיסטוריה של חולית, כאשר בדרך הוא מחריב את כל מה שהיה טוב בספר הראשון.
באופן אירוני, ספר אשר אחד מנושאיו העיקריים היה חוסר היכולת לשלוט בעתיד, וההיפתחות של ההיסטוריה – מאפיין מרכזי של הספרות הפנטסטית, מסתיים בצורה נלעגת, באנושות הצועדת לעבר עתיד נפלא וידוע, כשהיא מונהגת על ידי האדם המושלם.
ישנם ספרים המצדיקים את הדעות הקדומות ביחס לספרות המדע הבדיוני, "עקלתוני חולית" הוא ספר כזה.
