בימי הרחוקים בישיבה נהגנו לומר על אחד הרבנים, שלא משנה באיזה חלק מפרשת השבוע הוא יבחר לעסוק. בסוף יתברר שהפרשה עוסקת בעם ישראל, תורת ישראל או ארץ ישראל ובדרך כלל שלושתם יחד. בעיה זה – למי שרואה בכך בעיה – אינה נוגעת רק לרבנים בישיבות, אלא מאפיינת בדרך כלל את הפרשנות האידאולוגית – פרשנים המגיעים עם אידאולוגיה מוכנה לטקסט, הנידון לומר בכל כורחו הן.
אדמיאל קוסמן אינו יוצא דופן מכלל זה, וחבל. קוסמן אינו חסר רגישות פרשנית ומדורו 'אוצר קטן' היה מן האהובים עלי ביותר במדור תרבות וספרות של עיתון 'הארץ', אבל מתי שהוא השתלטה האידאולוגיה הדוגמטית על הפרשן הרגיש. כעת, חמוש בשלל תיאוריות פסיכואנליטיות יוצא קוסמן בספרו החדש להוכיח כי חכמינו זכרונם לברכה סברו שהגבר עסוק אך ורק בכיבוש יעדים והרחבת האגו שלו, ואילו האישה מאופיינת בהוויה שלווה ובדאגה לזולת.
בארבעת פרקי הספר מנתח קוסמן ארבע אגדות תלמודיות ובודק את יחסן אל "המבנה הפאלי של המציאות הגברית במגעה עם האינסופיות הנשית". לארבעת הפרקים מקדים המחבר מבוא ובו הוא מאפיין את ה'גבר' וה'אישה', על בסיסן של תיאוריות פסיכואנליטיות. קוסמן מודע כמובן לבעייתיות שבאפיון פשטני ומוחלט של המגדרים, ולכן מקפיד בדרך כלל לשים את המילים גבר ואישה במרכאות. זאת, על מנת לציין כי לכאורה מדובר בטיפוסים ולאו דווקא בגברים ונשים ממש.
קוסמן בחר ארבעה סיפורים נהדרים, ופרקי הספר (במיוחד הפרק השלישי) רצופים בתובנות פרשניות מקסימות, אלא שבבואו להוכיח את טענותיו אודות גבריות ונשיות נדרסות האבחנות העדינות תחת עקבי הפרשנות הדוגמטית.
הפרק הראשון עוסק בסיפור על מר עוקבא ואשתו. מר עוקבא, מספר התלמוד במסכת כתובות, היה רגיל לתת צדקה בסתר לשכנו העני – בסתר כי זו הדרגה הגבוהה ביותר של הצדקה, שאינה מביישת את העני. יום אחד התעכב מר עוקבא בבית המדרש ואשתו באה עימו. ביקש העני לדעת מיהו מיטיבו האלמוני ויצא מביתו. כשראוהו מר עוקבא ואשתו נמלטו ממנו, והוא רץ אחריהם. נכנסו השניים לכבשן, ורגליו של מר עוקבא החלו נשרפות. אמרה לו אשתו של מר עוקבא להניח את כפות רגליו על רגליה שאינן נכוות מהגחלים. חלשה דעתו של מר עוקבא שהוא לא זכה למעלה הרוחנית שאליה הגיעה אשתו, וזו השיבה לו שהיא נמצאת בבית, ומעניקה לעניים אוכל מוכן, ולא כסף.
"המספר מבקש להעמיד באור אירוני דמויות חכמים שבראש מעייניהם עמדו ערכים חשובים, אך עולמם הרוחני לא עלה בקנה אחד עימם" (עמוד 45), אומר קוסמן המציג היטב את האירוניה שבסיפור, כיצד מתחת לרובד הגלוי המשבח את צדיקותו של מר עוקבא חבוי רובד אירוני המעמיד את אשתו של מר עוקבא מעליו, ולועג למנוסתו של מר עוקבא מפני העני שכלל אינו מתבייש ממיטיבו, אלא שמכאן קופץ המחבר להכללות.
המספר התלמודי, טוען קוסמן, מעמת בין שני עולמות – העולם ה'גברי' של לומדי התורה האטומים, ולעומתו העולם ה'נשי' שאותו מייצגת אשתו של מר עוקבא. אפשרויות פרשניות אחרות כלל אינן מוזכרות, למשל האפשרות שהמספר מותח ביקורת על אנשי התורה הרואים את העולם דרך משקפי ההלכה, (המדרגת את סוגי הצדקה השונים) ומתעלמים מהסיטואציה הקונקרטית, שבה נמצא עני, אשר אינו מתביש ממיטיבו. קוסמן אינו מוכיח את טענתו, אלא מסתפק באמירה שמר עוקבא הוא עיוור רוחני אשר פיתח בדמיונו את התחושה שמעלתו הרוחנית גדולה מאד (51), הרואה את עצמו כמרכז המציאות (66), ועסוק כל כולו בעיצוב דימויו העצמי כאישיות רבת מעלה (54) ומכך מוכח לכאורה שכאלו הם הגברים. העובדה שמר עוקבא הקפיד על מתן צדקה בכל יום אינה משמעותית משום מה בעינו של קוסמן.
כזכור, קוסמן הקפיד לומר שהוא אינו עוסק בגברים ובנשים ממש אלא ב'גבריות' וב'נשיות', אולם במהלך קריאת המאמר הולך מתברר שלא כך הוא, ומדובר כאן בגברים ובנשים ממש. במשפט האחרון של המאמר יוצא המרצע מן השק. קוסמן תמה מדוע אף פרשן לא הגיע לתובנותיו וקובע "לי אין ספק שאילו קראו את הסיפור נשים פרשניות, ולא רק פרשנים-גברים, היה העוקץ שלו ברור להן כמובן מאליו" (עמוד 67).
לא ברור איך חמקה מדעתו של קוסמן האפשרות שהסיפור אכן עוסק בגברים ובנשים, אלא שהמסר שלו שונה לחלוטין – נשים הישארו בבית. מעלתכן הרוחנית כה גבוהה שאין לכן צורך לצאת מהמטבח. קוסמן אינו שם לב לכך שטענתו על ההבדל בין גברים ונשים דומה באופן חשוד לחלוקה הקלאסית של האורתודוקסיה בין גברים ונשים, אשר בשל מעלתן הרוחנית העליונה אינן זקוקות לצאת מהבית או להשתתף בחיים הדתיים, ובעיקר בתלמוד תורה.
קוסמן תולה רבות במוטיב החוזר של העקב המסמל את מר עוקבא הרומס את העולם הנשי, אלא שהמילה עקב אינה חוזרת ומופיעה בסיפור פעם אחת בלבד – בשמו של מר עוקבא. רמיסה אכן נמצאת כאן, אולם זוהי הרמיסה שרומס אדמיאל קוסמן את הסיפור התלמודי. כל זאת, כדי להוכיח את טענתו על 'גבריות ו'נשיות'.
נשיות בעולמו הרוחני של הסיפור התלמודי; אדמיאל קוסמן; ספריית הילל בן-חיים; הוצאת הקיבוץ המאוחד; 220 עמודים; מחיר מומלץ: 88 שקלים
